בניית עצם או אוגמנטציה של העצם בלסתות הינה פעולה כירורגית שמטרתה לשחזר עצם חסרה
שאבדה או נספגה בעקבות עקירות שיניים, תהליכים דלקתיים כמו מחלת חניכיים וחבלות.
שחזור העצם בלסת הינו חשוב על מנת לאפשר מיקום של שתלים דנטלים בעצם בריאה ומלאה ובכך
להימנע מפגיעה במבנים אנטומיים כמו תעלת עצב (העצב המנדיבולרי) בלסת תחתונה ובחללי
הסינוס והאף בלסת עליונה .
בניית העצם מבוצעת באמצעות סוגי עצם שונים, החל מעצם אוטגנית הנקצרת מהלסת, אגן או
הקרקפת של המטופל עצמו, דרך עצם המופקת מתורמים אנושיים, עצם המופקת מעצם בקר וכלה
בעצם סינטטית על בסיס קלציום ופוספאט (סידן וזרחן).
צורת העצם בה משתמשים בבניית העצם יכולה להיות כבלוקים המוצמדים ללסת על ידי ברגים לאחר
עיבוד והתאמה או כאבקה עם גודל גרגרים משתנה ואפילו כמשחה נוזלית.
קיימות שיטות שונות ומגוונות לבניית עצם. בחירת השיטה תלויה בגודל הדפקט או החסר של העצם
בלסת וכן, ביכולת לתחום את העצם או לקבעה על מנת שתקלט ותהפוך לחלק אינטגראלי מהעצם
הטבעית של המטופל.
כאמור, את בלוק העצם ניתן לקבע באמצעות ברגים ובכך להגביה ו/או להרחיב את האיזור החסר.
ניתן לתחום את העצם בתוך חלל אנטומי קיים במקרה של הרמת רצפת סינוס בלסת עליונה (ראה
הרמת סינוס). דרך אחרת לתחום עצם גרגרית/אבקתית הינה על ידי ממברנת קולגן קשיחה או על
ידי רשת טיטניום המוצמדת ללסת עם ברגי קיבוע קטנים והתוחמת עירוב של עצם גרגרית ממקור
אדם עם עצם טחונה שנקצרה מהלסת או מקום אחר מגוף המטופל.
הצלחת הטיפול של בניית עצם או השתלת עצם מותנית בשני עקרונות חשובים:
קיבוע העצם ותיחומה באופן יציב כדי למנוע תזוזה של העצם המושתלת.
שמירה על אספקת דם מלאה ורציפה לרקמה המושתלת וזאת מושגת על ידי כיסוי הדוק ורציף של
הרירית העוטפת את אתר ההשתלה.
תקופת הריפוי והקליטה של עצם מושתלת הינה, בדרך כלל, כחצי שנה.